עוד דין אחד יש , שלפיו דינו של בעל דין כדינו של עד . עד , כיוון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד , ואינו יכול לחזור ולבוא לבית דין ולהכחיש את עדותו הראשונה . הוא הדין בעל דין אינו יכול לטעון ולחזור ולטעון טענה אחרת שסותרת את הראשונה . מובא בברייתא : * "אמרה : אשת איש אני , וחזרה ואמרה : פנויה אני , אינה נאמנת , ואם נתנה אמתלא לדבריה . "נאמנת ואמתלה היא , "דברים הניכרים אצלנו אמת אף על פי שאין ידועים , "לנו כלשון הראייה , 25 טעמים שמחמתם היו רוב בני אדם או כולם מסתירים את האמת או טועים בה ומגלים אותה רק לאחר מכן . כיוצא בזה מובא , - ששניים שהיו עוררין על השדה , "זה אומר של אבותי וזה אומר של , "אבותי זה הביא עדים שהיא של אבותיו וזה הביא עדים שאכלה שני חזקה , חזר זה המחזיק ואמר : כן של אבותיך היתד . ואתה מכרתה לי , וזה שטענתי תחילה שהיא של אבותי , רציתי לומר שאני סומך עליה כאילו היא של אבותי . חולקים בדין זה עולא ונהרדעי ! "עולא אמר י טוען וחוזר . "וטוען כלומר , "טוען בבית דין מה שהוא רוצה וחוזר אחרי כן לטעון דברים אחרים לתרץ דברים הראשונים" ( רשב"ם , ( "הרי זו טענה 22 עיין תוספות בבא בתרא קע ע"...
אל הספר