א. אומדן על־פי כל המעשים ואומדן על־פי רובם

עד כאן נתבאר היאך אומדים את נאמנות העדים , ובכללם נאמנות בעלי הדין , והיאך אומדים את נאמנות העדויות . כלומר , אומדן נאמנות הדרכים והכלים שבהם מתגלות העובדות האמיתיות לבית הדין . ועל פי האמת שנתגלתה לדיינים הם פוסקים את הדין . מעתה יש לבאר היאך אומדים מתוך עובדות אמיתיות שאינן מספיקות כדי לפסוק על פיהן את הדין , עובדות אחרות נוספות , שעל פיהן ניתן לפסוק את הדין . עובדות נוספות אלה אין עליהן ראיות והן מוסקות באומדן בלבד . כגון , ראו עדים נאמנים היום אשה הרה , אפשר להסיק מעדות זו באומדן על פי כל הפעמים את העובדה שאשר . זו לא ילדה אתמול . הכלל הוא , שאין אומדים את קיומה של עובדה מתוך כך שעל פי רוב עובדה כזו קיימת במצב הדברים הידוע , אלא אם בכל הפעמים , חוץ מפעמים יחידות , עובדה כזו קיימת במצב דברים ידוע . שכן , בראיות אין הולכים אחר הרוב , אלא אחר הכל . אין דבר מוכח כשיש אומדן על פי רוב העובדות , אלא כשיש אומדן על פי כל העובדות . כלומר , אם על פי רוב עולה עובדה ממצב דברים ידוע , אין זו ראיה שגם בפעם זאת עלתה עובדה כזו , אבל אם תמיד עולה עובדה כזו ממצב דברים זה , מלבד פעמים יחידות , הרי זו...  אל הספר