ג. חסרי דעת

כשם שקרובים פסולים לעדות משום שהם חשודים לטעות ולשקר ואינם נאמנים , כך חסרי הרעת — החרש , השוטה והקטן —פסולים לעדות , משום שאומרים שמיעוט ניכר מהם או רובם משקרים או טועים ואינם נאמנים . אבל חסרי הדעת משקרים לא משוס שיש להם כוונה ודעת לשקר , אלא משום שאין להם דעת להבין את הצורך בהגדת אמת ואת תוצאותיה של עדות שקר . לפיכך הם מעידים מתוך דמיונם ולא דברים שראו במציאות . מחמת חוסר דעת הם גם טועים במה שראו , ומפרשים מעשים שראו על פי פרטים שלא ראו וסבורים שראו , או מפרשים מעשים נגד פרטים שהיו במציאות ולא שמו לבם אליהם מחמת שטותם . אפילו היה העד גדול כשהעיד על מה שראה בקוטנו , "אין אנו חוששין ששיקר מדעת אלא שיטעה במחשבתו משום דבקטנו לא , "דק כלשונו של אחד הראשונים . אבל דברים ברורים שאף קטנים מבינים אותם משום שהם רגילים אצלם , או מתעסקים בהם ובקיאים בהם , או מפני שהם דברים פשוטים , נאמן גדול להעיד על מה שראה בקוטנו . כיוצא באלה , דברים שהם שכיחים וקטנים בקיאים בהם , והם ממין הדברים שקטן לא ישקר בהם לפי שהוא מבין את הצורך להגיד בהם את האמת , אף הוא נאמן . 9 נ מכל מקום , כיוון שחסרי הדעת אמורים ל...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן