פרק חמישה־עשר בתי־המדרש ותלמודם

הדיינים המשובחים ביותר היו החכמים שישבו בראש ישיבה ודנו בבית מדרשם , והדיינים כולם דנו על פי ההלכות שנמסרו ונתחדשו ונידונו בבית המדרש , ושאלו בכל דבר קשה את חכמי בית המדרש . לפיכך ראוי לבאר בקצרה את אלה מבין ענייני בתי המדרש ותלמודם , שמתוכם מתבארים גם ענייני הדיינים , דרך גידולם , פסקי דיניהם והדינים שעל פיהם דנו את הדין . הלומד היה מתחיל בלימוד המקרא . הוא היה לומד לקרוא ולהבין בתורה ונביאים וכתובים , ותלמידים בעלי דעת באו לאחר לימוד זה ללמוד משנה , כלומר הלכות ומדרש התורה וכל מה שנשנה בעל פה כהשלמה לתורה שבכתב 67 נ . מתוך לימוד של מקרא והלכות לא היה הלומד יכול להורות הלכה למעשה , לא לעצמו ולא לאחרים , ולא היה אפשר להסיק ממנו מסקנות למעשה כיצד חייב אדם לנהוג על פי הדין , כדברי התלמוד : 163 "התנאים מבלי עולם ... שמוריו הלכה מתוך , "משנתן "קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים ( ללמוד סברת התלמוד בטעמי המשנה — רש"י , ( ר' אלעזר אומר הרי זה עם הארץ , ר' שמואל בר נחמני אמר : הרי זה בור , ר' ינאי אומר : הרי זה כותי . " ... נמצא , שלימוד המקרא והמשנה לא בא אלא לידיעת התורה שבכתב ובעל פה וחינוך ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן