על הסמיכה אומר רב אשי בתלמוד הבבלי , שאין הסמיכה סמיכת ידיים על ראש החכם אלא סמיכה בקריאת שם , קורין אותו רבי ונותנים לו רשות לדון דיני קנסות . בלשונו של הרמב"ם : "לא שיסמכו ידיהם על ראש הזקן , אלא שקורין לו רבי ואומרים לו : הרי אתה סמוך ויש לך רשות לדון אפילו דיני . "קנסות ולאחר מכן : "סמיכה שהיא מינוי הזקנים לדיינות" . 3 r > אבל דברים אלה לא היו בימי התנאים ודורות ראשונים של האמוראים אלא טפלה לעיקר . מתוך דברי התנאים והאמוראים עולה , שהסמיכה היתר . בעיקרה מינוי למשדר . , ובארץ ישראל נקראה הסמיכה בשם מינוי , כדברי הירושלמי : "תמן קריי למנוייה . "סמיכותא משרה זו היתד . לישב בראש ישיבה וללמד ולדרוש לפני תלמידים בבית המדרש . אין זה מינוי לישב בסנהדרין ולא מינוי לישיבה הגדולה , אלא לישב בראש ישיבה בכל מקום שהוא . פעמים הסמיכה היא לישב בראש ישיבה ולדרוש לפני התלמידים בבית המדרש שבראשו יושב המסמיך עצמו , ופעמים לישב בראש בבית מדרש אחר או בישיבה הגדולה , ופעמים הוסמך לייסד לו בית מדרש חדש במקום אחר , או באותו מקום , ולישב בראשו . תה לשון מהר"ח אלבק : 38 "שנתנו לנסמך משרה , שמינו חכם 35 ע...
אל הספר