פרק עשירי מומחים ורשות לדון

אחד מבעלי הדין שלא רצה לדון לפני שלושה הדיוטות אלא לפגי מומחה , יכול לכוף את חברו לילך אצל המומחה , וכל שכן כששניהם מסכימים לילד אצל המומחה . המומחה אף הוא אינו דיין ממונה וקבוע , ואף הוא אינו מומחה סמוך , ואין לו רשות לדון , אלא הוא "גמיר , "וסביר כלומר "ששמע דינים מרבותיו ויודע להוסיף וליישב טעמים מדעתו" " ולפי פירושו של רב שרירא , מי שבקי במשנה ובתלמוד ובקי גם בשיקול הדעת ומעיין בדינים כבר כמה שנים וניסו אותו פעמים הרבה ולא ראו שטעה . 18 מומחה כזה יכול לדון יהידי במקום שלושה הדיוטות , ויכול לכוף את בעל הדין המסרב לדון במקום ששלושה הדיוטות יכולים לכוף אותו בעל כורחו , אבל אין כוחו גדול מכוחם של שלושה הדיוטות . זהו שאומר רב נחמן : 19 "כגון אנא דן דיני ממונות / 'ביחידי ומבואר בגמרא שם : "כגון אנא — דגמרנא וסברנא , ואף על גב דלא נקיט , "רשותא ורב נחמן לא היה חכם סמוך ( אמנם הוא עצמו נטל רשות . ( והמומחה לא היד , דיין ממונה וקבוע , כמו שיתבאר למטה , ולפיכך אף מומחים נכללו בבית דין של "זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד" כדין הדיוטות , כמו שנתבאר . 17 עיין רש"י , סנהדרין ה ע'יא , ד"ה דגמירנא...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן