פרשת פישר הייתה אירוע מערב אירופי במלוא מובן המילה מרגע שהשבועון שטרן פרסם את סדרת התמונות השערורייתיות בינואר 2001 ועד דעיכת המחלוקת בפוליטיקה הגרמנית והצרפתית מקץ כמה חודשים . מאמר המערכת היחיד שהתפרסם בניו יורק טיימס על הפרשה אמנם העלה את האפשרות שאם הטבעת תתהדק עוד קצת — גילוי של תמונה נוראה חדשה או וידוי מחריד של עוד אחד מחבריו פרועי המבט מימי העבר — בעיותיו של שר החוץ תעוררנה חששות כבדים בארצות–הברית . זה לא קרה , ופרשת פישר לא הכתה גלים בארצות–הברית . אך זה היה לפני 11 בספטמבר — לפני שהופיע סוג חדש של התקפת טרור , התקפה בעוצמה שלא ' זרוע הצבא האדום' ו'התאים המהפכניים' בגרמניה , לא ' הבריגדות האדומות' ויתר הקבוצות באיטליה , ולא אף אחד מלוחמי הגרילה של השמאל הקיצוני באירופה , שלא לדבר על השמאל המתון , היו מעלים בדעתם . כל אדם בעל שכל ישר שעקב אחרי החדשות מאירופה בשבועות הראשונים שלאחר מתקפת 11 בספטמבר יכול היה להסיק שבתחום היחסים הטרנס–אטלנטיים הכל בסדר , ושקשרי האחווה של התקופה הוכיחו את חוזקם ונצחיותם . התגובה הראשונית במערב אירופה לאירועי 11 בספטמבר הייתה אהדה משתפכת , ואם איננ...
אל הספר