הקושי בקריאה ובהבנה של בודריאר ותיאוריית המילניום שלו הוא יותר סגנוני מאשר טכני , מאחר שניתן להגדיר בבירור את המונחים הפילוסופיים והטכניים שבהם הוא משתמש . פאטאפיסיקה , לדוגמה , מתארת מדע הממציא פתרונות דמיוניים , בדרך כלל בניגוד לחוקי הפיסיקה או ההיגיון המקובלים . בודריאר משתמש במונח זה כדי להפוך על פניהם הסברים רווחים של תרבות , טכנולוגיה וחברה . באותו אופן הוא שואל מונחים מן התיאוריה החדישה של האסטרופיסיקה על מנת לבטא את הכוחות הרדיקליים , הסמויים מן העין , שלא ניתן לצפות בהם , ה"קיימים" בקצה גבול המשמעות והטכנולוגיה : מושכים מוזרים וחומר שחור הם מונחים המגוייסים לרמז על כוח הכבידה שאין לעמוד בפניו , המושך את היקום לעבר כוחות המצויים בפריפריה שלו . בודריאר משתמש בהם בהוראה תרבותית וחברתית על מנת להצביע לא רק על התפשטותן של מערכות תקשורת וטכנולוגיה , אלא גם על כך שייתכן שהן מחויבות לכוחות המצויים מחוץ לתהליכים הומניסטיים מתקדמים ורציונליים . השימוש במינוח כדוגמת מטאסטאזיס ( העברת מחלה , - גרורות - , מצב או חילוף זמנים , ( פארוקסיזם ( פעולה אלימה פתאומית ) או היסטריה ( הפיגור של תוצאה...
אל הספר