פרק 3: בין חירות אקדמית לאחריות ציבורית - הרקע והשיקולים להקמת הוועדה לתכנון ותקצוב

התנגדות הכנסת להפקדת סמכויות תכנון ופיקוח רחבות בידי המועצה להשכלה גבוהה , כפי שהוצע בשתי הצעות החוק הראשונות , לא עמעמה ולא החלישה את הצורך ביצירת כלי לתכנון לאומי של מערכת ההשכלה הגבוהה ולתקצובה . חלפו 16 שנים למן היום שחוק המועצה להשכלה גבוהה התקבל בכנסת עד שניתן היה לגשר על מחלוקות ולגבש הסכמה לגבי אופיו של מכשיר התכנון והתיאום הלאומי , שלגביו הסכימו הן הממשלה והן האוניברסיטאות . בפרק זמן זה נבחנו מסגרות פעולה אחדות , כולל הצעה לגיבושו של חוק חדש . לבסוף הבשילו הנסיבות והושגה ההסכמה לשביעות רצונם של שני השותפים העיקריים . ארבע סיבות עיקריות היו ברקע הקמת ות"ת : הגידול במספרי סטודנטים בשני העשורים שלאחר הקמת המדינה ; נגישות נמוכה להשכלה הגבוהה של צעירים מקרב יוצאי אסיה אפריקה ; ניהול גירעוני של מרבית האוניברסיטאות ; וכן פוליטיזציה של המערכת והעדר קריטריונים שוויוניים ופומביים להקצאה תקציבית . גורמים אלה הובילו הן להכרה ההולכת וגדלה בצורך בתכנון לאומי ובתיאום הפעולה ביחס להשכלה הגבוהה , והן לדרישה הגוברת בעניין זה מצד הממשלה . בפי האחרונה שימשו צורכי כוח האדם של המשק הלאומי נימוק מתמ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד