חשיבותו ההיסטורית כמו גם עצם מהותו הפואטית של הספר סבעות עשן מתגלים ביתר תוקף ובהירות שעה שאנו מתבוננים בספר בהקשר הרחב והכולל ביותר של המעבר בספרות אירופה מן הסימבוליזם ( לרבות שיורי רומנטיקה מאוחרת שלעתים התמזגו בתוכו ) אל המודרניזם הפוסט סימבוליסטי . בהקשר הזה נראה הספר כקובץ טיפוסי של משוררת צעירה , היוצאת לדרכה היצירתית כחניכת הסימבוליזם וכמי שמבינה את השירה כטקסט מוסיקלי קסום , "זר" למציאות היומיומית ולאמנות המשקפת אותה ומוליך , בדרך האסוציאציה , הסוגסטיה והמאגיה המצלולית למגע עם מציאות נסתרת - פסיכולוגית או טרנסצנדנטלית - השרויה מעבר ליש המוחשי המידי . ואולם אותה משוררת כבר שרויה בתהליך רוחני המביא אותה להבנה אחרת של השירה כטקסט מדרבן ומפכח , המוליך , אם בדרך המבע הריגושי העז של החוויה המידית ואף בדרך הראייה המפוכחת והמדויקת , למגע עם מציאות ריגשית והכרתית הקשורה ביש הנראה והמוחש כפשוטו . לאה גולדברג הצעירה נמצאת - על פי העדות הפואטית הפנימית של ספרה - במקום לא בלתי דומה לזה שבו מצאו עצמם משוררים מודרניסטים פוסט סימבוליסטים אחרים כשיצאו לדרכם ועדיין לא ניתקו מאחיזתם בסימבוליז...
אל הספר