פרק הסיום של הדרמה האדיפלית מתמשך אף הוא על פני תקופה , עד לשנות בית הספר היסודי . בשלב זה "מתבשלת" בילד ההבנה , כי המאבק מול ההורה בן מינו הוא עניין חסר סיכוי ומאיים , וכי ניתן להגיע אל אותו יעד פסיכולוגי בדרך אחרת - בדרך ההזדהות . ההבנה , כי במקום להחליף את ההורה ניתן להצטרף אליו ולחוש כמוהו , מסמנת את תחילת המפנה : "עם הפנים . "הביתה לפנינו תהליך מורכב , שבו פועלים כוחות מנוגדים בעת ובעונה אחת . מחד גיסא , "הגירוש מגךהעדן" האדיפלי שולח את הילד החוצה , אל עולם החבורה , לטובת נפרדותו הפסיכולוגית והגדרת זהותו הייחודית ; מאידך גיסא , ההכרה באי היכולת להכניע את ההורה בן מינו מחזירה את הילד הביתה בתהליך של הזדהות . הזדהות נפשית פנימית מגבירה את תחושת הביטחון בקיומו הפרמננטי של ההורה כדמות פנימית , מוטבעת בתוכו . ללא צורך מתמיד בנוכחותו המוחשית , "ההורה הפנימי" הוא בבחינת צידה לדרך , כאשר יוצא הילד להתנסות בעולם החוץ משפחתי , בעולם החברתי . ההזדהות עם ההורה בן מינו משרתת את הילד בכמה מישורים : א . למידה מתמשכת של תפקידי המין ( Sex Role ) וגיבוש זהותו המינית . ב . הפנמת תפקידי הבוגר בחברה ...
אל הספר