הפנטזיה מהווה מעין גשר בין העבר של האדם כלא הורה - לעתיד האדם כהורה ; בין העבר שלנו כילדים להורינו - למצב החדש של היותנו להורים בעצמנו ; בין הלא נודע - לצפוי . מבחינה זו מכילה הפנטזיה אוסף דינמי של חוויות , תחושות , זכרונות ואירועים מחיינראנו , המושלכים על היצור המתפתח בתוכנו . במהלך ההריון מפנטזים הורים על תכונות , מראה , התנהגויות צפויות ותשות , כפי שהכירו מעולמם שלהם כילדים וכבוגרים . העידן המודרני והתקשורתי "צובע" פנטזיות רבות בגוונים הלקוחים מהספרות , מהקולנוע ומהמדיה האלקטרונית . הדימויים שלנו על ילדינו העתידיים מסורטטים על פי מטאפורות , סצינות , אירועים ומאמרים , ששאבנו בתהליך התבגרותנו ממקורות מידע שונים . מעקב אחר הספרות , אמנות הקולנוע והמדיה מראה , כי רוב החומרים העוסקים בהורים וילדים אינם מפגישים אותנו עם הורות לתאומים ואינם מכינים אותנו לקראתה . היצירות הבודדות הקיימות ( נוסח אורה הכפולה ) תואמות יותר את הסטריאוטיפים שהיו מקובלים בנוגע לתאומים , אך כמעט אינן עוסקות במרכיבי הריון , לידה וגידול נורמלי של תאומים . לפיכך אנו נדרשים להשלים מידע זה מעולם הדמיון או מתוך התאמות נ...
אל הספר