התפתחות נורמלית בקונטקסט ספציפי

בעבר , כהמשך לחשיבה המיסטית והמיתולוגית , נטו לייחס לתנאי הגידול המיוחדים של תאומים אופי פתולוגי , הכולל נחיתות בפרמטרים שונים - קוגניטיבי , רגשי , חברתי , שפתי ועוד ; ואילו כיום , כאשר לפנינו אוכלוסייה גדלה והולכת של תאומים , נדרשת חשיבה המתבססת על הידע בהתפתחות הנורמלית , עם ההתאמות הרלוונטיות לתנאי הגידול ולייחודה של הסיטואציה . מטבע הדברים , תאומים מציבים בפני עצמם ובפני הוריהם וסביבתם סוגיות מתחום ההתפתחות הנורמלית , אך בעוצמה ובשכיחות שונות - נוכח היותם קיימים בו זמנית באותו רגע התפתחותי . בספרו הפסיכולוגיה של התאומות נותן אינסלי 997 ) ו ) הגדרה חדשה למצב התאומי , הקרובה ביותר להשקפתנו . לטענתו , המשתנה המרכזי להבנת הפסיכולוגיה של התאומות הוא עובדת נוכחותם של שני יילודים , הנמצאים באותו שלב התפתחותי ועם אותם צרכים התפתחותיים ממש . נוכחות סימולטנית זו , מול זוג הורים אחד , גורם לשינוי בסביבה הרגילה שבה גדלים בדרך כלל ילדים . האופן שבו מצליחים המבוגרים בסביבת התאומים להסתגל לקונטקסט הסביבתי החדש , שנוצר בתוך המשפחה - הוא שיקבע את מידת ההשפעה שתהיה לכך על מצבם הרגשי של הילדים , וישפ...  אל הספר