המנגנון הכלכלי המבודד שנקבע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי יצר את "מדד יוקר , "הבריאות שמרכיביו פורטו בתוספת החמישית לחוק , כאשר עלות הסל מתעדכנת מדי שנה באופן אוטומטי בהתאם לשיעור עלייתו . העיון בתוספת החמישית מגלה כי מדד זה מורכב משקלול של מדדים אחרים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת ; בעיקר מדדי השכר במגזר הבריאות ובמגזר הציבורי , אך נוסף על כך , בשיעורים קטנים , גם מדד המחירים לצרכן , מדד המחירים הסיטונאיים לתרופות ומדד מחירי תשומות הבנייה ( הקשור לפיתוח תשתיות . ( כאמור , החוק קבע גם סמכות נוספת לעדכן את עלות הסל בשל שינויים דמוגרפיים , כשהכוונה היתה לשינויים בשל גירול והזדקנות האוכלוסייה או גל עלייה משמעותי . כבר הזכרנו כי מנגנון זה היה חסר מראשיתו בכך שלא נתן כל ביטוי לגורם ההתייקרות הטכנולוגית הכרוכה בעדכונו של סל השירותים הבסיסי מזמן לזמן . אך כעבור חמש שנים מתחילת החוק נמצאו ליקויים נוספים . בשלוש השנים הראשונות לחוק , שהן תקופת הביניים שקדמה לחוק ההסדרים ל , 1998 צברו קופות החולים גרעונות בסדר גודל של 1 . 5 מיליארד ש"ח . כאמור , ניתן לייחס גירעון זה בחלקו לגידול ההוצאות של מגזר ה...
אל הספר