. 306 § בקטיגוריה זו התייחסותנו היא למקרים כדלקמן ; ( א ) ההפרה היא לא יסודית והנפגע אינו נותן ארכה מספקת , כנדרש . ( ב ) הנפגע מודיע על ביטול לאחר המועד הקבוע לכך בחוק או בהסכם . ( ג ) הביטול נעשה בניגוד לאופן הביטול הקבוע בחוק או בהסכם . גם ביחס לפגמים אלה הדין המצוי ברור . אומנם אירעה הפרה וקמה עקרונית זכות לביטול , אולם עמידה בסייגים אלה חיונית הן לתוקף הביטול והן לחופש לעשות כן , והפסיקה לא מצאה מקום להעניק חסינות כלשהי לנפגע במקרים אלה . התשובה לא תשתנה כאשר קמה זכות לביטול , אך הזכות אבדה מחמת בחירה בברירת הקיום או מחמת ויתור על הזכות . . 307 § התוצאה הנובעת מאי עמידה בסייגים אלה היא איפוא תוצאה חמורה מבחינתו של הנפגע . עם זאת יש לזכור , שגם הסייגים ה"טכניים" להפעלת הזכות לביטול משרתים מטרות ענייניות , שנועדו לאזן בין האינטרסים של שני הצדדים : הגבלת המועד לביטול נועדה למנוע ניצולן של מניפולציות מסחריות על ידי הנפגע ולשלול את הותרת המפר באי ודאות ביחס לגורלה של העסקה ; על הדין באשר לאופן הביטול , לעניין חוק החוזים ( תרופות , ( לשרת מטרה דומה : לגרום לכך שההודעה תבהיר חד משמעית את...
אל הספר