. 270 § ארכה לקיום עשויה לנבוע ממספר מקורות : ( א ) מקור כפוי ( 1 ) - כאשר ההפרה אינה יסודית . ( 2 ) כאשר ההפרה יסודית , אולם חלף המועד הסביר לביטול . ( 3 ) כאשר הנטל למתן ארכה נקבע בחוזה . ( ב ) מקור וולונטרי , כאשר אין בנמצא נטל למתן ארכה , על פי הנזכר ' . באמור בדיוננו לעיל , יש להיזהר מפני היפוך סדר הדברים : מתן ארכה אינו מלמד כי ההפרה אינה יסודית , אלא הוא פועל יוצא ( כאפשרות לא הכרחית ) מכך שההפרה אינה יסודית . . 271 § משמעותה של הארכה היא מתן הזדמנות למפר לקיים את החוזה . לא מן הנמנע , שלעיתים ריפויה בפועל של ההפרה ישלול את עילת הביטול , אם נעשה הריפוי טרם הביטול , בין שהיה צורך ליתן ארכה ובין אם לאו . אולם כאשר מוטל הנטל למתן ארכה , כפוף הנפגע לכוחו החד צדדי של המפר לביצוע החוזה בתוך פרק זמן מוגבל . ניתן לתאר את מתן הארכה כמעין הצעה בלתי חוזרת הניתנת למפר לגרום להפקעתה של זכות הביטול , ועל ההצעה ו ראה גי שלו דיני חוזים ( תש"ן ) 2 . 558-557 ראה בפרק ה , פסקה 3 . 157 ראה פרק ז , פסקה 199 ואילך . להתקבל , בליווי המעשה המתקן , בתוך פרק זמן מוגדר . בתוך תקופה זו נעדר הנפגע כוח להשתח...
אל הספר