שקילתם הבלתי־מוצהרת של שיקולי־צדק על־ידי בית־המשפט

. 167 § נבחן תחילה שני צמתי החלטה , שסביבם עשוי בית המשפט למצוא יסוד לשקול שיקולים ערכיים בגיבוש ממצאיו , באופן המשליך על הזכות לביטול . האחד - במסגרת ההכרעה בדבר עצם קיומה של הפרה , והאחר - ביחס לשאלה אם ההפרה היא יסודית או לא יסודית . לעיתים יהיה בכוחו של בית המשפט לעשות צדק עם הצדדים , אף אם לא מוקנית לו סמכות פורמלית כללית לשקילת שיקולי צדק , וזאת באמצעות קביעת ממצא שלילי באחד משני היסודות האמורים . כך , תורת הפרשנות מהווה כלי נוח לשלילת עצם קיומה של הפרה , במקרים המתאימים . כדוגמא מובהקת לשימוש בכלי הפרשני לשם השגת תוצאה צודקת משמשת המגמה הפרשנית המצמצמת של תניות פטור . בפסיקה נקוטות גישות שונות באשר להיקף הצמידות ללשון שנקטו הצדדים . הגישה המרחיבה גורסת חתירה לאיתור תכליתה של העסקה , אף כאשר הפירוש הרגיל של הכתוב אינו תומך בתכלית זו . מובן , כי במסגרת תהליך האיתור של התכלית המשוערת , ניתן להניח כוונה של הצדדים להשגת תוצאה הוגנת . 3 אם לנקוט במינוח שנקט בו פרופסור ברק , הכוונה היא למקרים שבהם מופעל למעשה שיקול דעת שיפוטי , בלבוש פורמלי של תהליך שקילה מנטלי ביחס לתוכן הנורמה או ייש...  אל הספר