שלשה מפרשים קראיים עלו לירושלים במאה העשירית , וככל הנראה כתבו בה את פירושיהם לספר תהילים . הראשון שבהם — סלמון בן ירוחם נולד בראשית המאה 910 ) לערך ) בארץ ישראל או במצרים ; השני — יפת בן עלי הלוי , נולד ככל הנראה עשר עשרים שנה לאחר מכן בבצרה שבעירק ; והשלישי — דוד בן אברהם בעל ה'אגרוך נולד בפאס שבמרוקו לפי המשוער באמצע המאה . שלשתם כתבו בלשון הערבית , והקדימו תרגום ( תפסיר ) לפירושם המפורט ( שרח , ( שיש בו ביאור המילים והארת הענינים כאחד . פירושיהם של סלמון ' ויפת הגיעונו בשלמות , ואילו מפירושו של דוד בן אברהם נתגלה לעת עתה רק קטע בן שבעה עמודים ( על , 'תה כ"ז , — 6 כ"ט , . ( 2 מן ההקדמות של סלמון ושל יפת לפירושיהם נוכל לעמוד על התגובה הקראית לאתגר שהציב רס"ג בפני 'בני המקרא' בענין טיבו ומעמדו של ספר תהילים . 1 פירוש סב"י לתהילים לא עמד לרשותי בשלמות , מפני שיכולתי להשתמש רק בשלשת המקורות הבאים : ( 1 כ"י לנינגרד פירקוביץ , 1345 , 11 ( סימנו בימכון לתצלומי כ"י : 'העבריים סי ( 10585 משנת , 1515 ובו ההקדמה והפירוש למזמורים א-ע"ב . ( 2 כ"י לנינגרד פירקוביץ 555 , 1 , ( סימנו במכון : ס' ( 1...
אל הספר