בחלק זה עסקתי במעמדה של מדינת ישראל כמדינת תושבות ובדרך שבה היא ממסה את תושביה המפיקים הכנסות מחוץ לארץ . הניתוח התיאורטי סקר את הגישות המקובלות בעולם הממליצות לעצב את מנגנוני המיסוי הבינלאומי , ובפרט את המנגנונים להקלת מיסוי כפל , על פי עקרונות של ניטרליות , קרי : בדרך שבה לא יותירו דיני המס את חותמם בשלב ההכרעה של הנישומים בשאלות היכן וכיצד לפעול . המנגנונים השונים הנהוגים - פטור , זיכוי וניכוי - מסתמכים על סוגי ניטרליות שונים : ניטרליות ביבוא הון , ניטרליות ביצוא הון וניטרליות לאומית . אלא שניטרליות מוחלטת אינה אפשרית בתחום המיסוי הבינלאומי בהיעדר שיתוף פעולה מלא בין המדינות השונות ( וגם אם היא אפשרית , ספק אם היא משרתת מדיניות ראויה . ( בהיעדר שיתוף פעולה כזה , אין כל היגיון למדינה הבודדת - וישראל בכלל זה - להנהיג מדיניות התואמת ניטרליות מסוג כזה או אחר . לפיכך הצעתי דרך שונה להערכת המדיניות למניעת מיסוי כפל : קידום האינטרסים הלאומיים . המיסוי הבינלאומי והמנגנונים להקלת מיסי כפל בפרט הם אחד הכלים המשפיעים על כמות ההשקעות של תושבי המדינה בחוץ לארץ ועל האטרקטיביות של ישיבה בישראל בעי...
אל הספר