הגדרות של הכוונה עצמית

המחקר בתחום של חינוך מיוחד מציע כמה הגדרות של הכוונה עצמית לאנשים עם מוגבלויות . רוב ההגדרות הן הגדרות מתארות , הכוללות את מרכיבי המושג מתוך הפרספקטיבה של המיומנויות הנדרשות להכוונה עצמית . חלקן רואות בהכוונה עצמית אוסף של התנהגויות , המאפשר לאדם לשלוט בחייו ולכוונם , כולל ההתנהגות המתוארת כסינגור עצמי . הגדרות אחרות מפרידות בין הכוונה עצמית לסינגור עצמי , כשההכוונה העצמית מבטאת את סך הכישורים המאפשרים את הפעולה של סינגור עצמי . להלן יוצגו הגדרות אחדות להכוונה עצמית וייבחנו מרכיביהן , כדי להגיע להבנה מקפת של המושג ושל השלכותיו בהוראה / למידה של לומדים עם לקויות למידה . פילד ועמיתיו ( Field , Martin , Miller , Ward & Wehmeyer , 1998 ) מגדירים הכוונה עצמית כך : צירוף של מיומנויות , ידע ואמונות המאפשר לאדם להיות מעורב בהתנהגות המכוונת למטרה אוטונומית ובעלת ויסות עצמי . חיוניים להכוונה עצמית הם ההבנה של האדם את נקודות החוזק והמגבלות שלו , עם האמונה שלו בכישוריו וביעילותו . אדם , הפועל על בסיס המיומנויות והעמדות האלו , יוכל לשלוט על חייו ולתפקד כמבוגר מצליח ( שם : . ( 2 אדם עם הכוונה עצמית ...  אל הספר