כאמור לעיל , מקובל היום להוסיף לשני המקורות המשלימים הקבועים בסעיף 01 ) 38 ד < לחוקה , מקורות נוספים הממלאים פונקציה דומה - מכריזים על קיומם של כללים מחייבים , מפרשים אותם ומיישמים אותם בסיטואציות ספציפיות . דוגמאות בולטות למקור משני כזה הינן החלטות של ארגונים בינלאומיים , כדוגמת האו"ם , מועצת אירופה , הארגון לשיתוף פעולה וביטחון באירופה , או של ועידות בינלאומיות . כך , למשל , ההחלטה בדבר תוקפנות של העצרת הכללית של האו"ם שמה לה למטרה להגדיר באופן מוסמך את מונח התוקפנות במשפט הבינלאומי ; ובהקשר אחר , הכריזה ועידה בינלאומית שכינס האו"ם בריו , בשנת , 1992 על העקרונות המרכזיים של דיני 204 איכות הסביבה במשפט הבינלאומי . בדומה להחלטות של בתי דין פנימיים , להחלטות והכרזות אלו תפקיד משולש - הן מסייעות באיתור הדין הבינלאומי > אם כי בדרך כלל הן אינן נהנות מיוקרה דומה לזו המיוחסת לגופים שיפוטיים או אף למשפטנים מומחים ) ; תורמות לפרשנות הכללים בכך שהן מיישמות אותם בסיטואציות ספציפיות ( ויוצרות " מעין ; 201 ' ( "תקדימים וחשוב מכול , הן משקפות את הקונצנזוס הקיים בקהילה הבינלאומית , ותורמים בזאת להתג...
אל הספר