המקור המשפטי המחייב השלישי והאחרון הנזכר בסעיף 38 לחוקת בית הדין הנו "עקרונות המשפט הכלליים המקובלים על ידי האומות בנות . "התרבות מקור זה נחשב למקור משפטי שחשיבותו ואף הגדרתו שנויות במחלוקת , מכמה בחינות . תחילה יש לציין כי הביטוי " האומות בנות התרבות" ייצג השקפת עולם שהייתה שכיחה במאה ה 19 ובראשית המאה ה 20 ( שבה נוסח הסעיף , ( ולפיה יש להבחין בין אומות תרבותיות , ( civilized nations ) לבין אומות אשר אינן כאלה ( היינו , אינן מאורגנות על פי המודל השלטוני הינהוג במדינות מערב אירופה , ( ולהעניק אישיות משפטית מלאה על פי המשפט הבינלאומי רק למדינות השייכות לקבוצה הראשונה של האומות . " השקפה זו אינה נחשבת כיום לתקינה מבחינה פוליטית , ועל כן מקובל היום שלא לייחס כל משמעות לםיפה של סעיף >< 1 > 38 ג . '"'< מהם אפוא העקרונות הכלליים המקובלים על שיטות המשפט השונות ?""' ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף מסייעת בהבנתו . הנוסח הראשוני של הסעיף שהוצע על ידי הנציג הבלגי בוועדת המשפטנים אשר הכינה בשנת 1920 את חוקת בית הדין הקבוע ( שבו נכלל סעיף זה לראשונה ) היה כי במקרים שבהם המשפט הבינלאומי הפוזיטיבי שותק...
אל הספר