המנהג אינו רק כלי ליצירת נורמות גלובליות , וניתן ליצור באמצעותו גם נורמות אזוריות . אכן , יש מקרים שבהם מערכות היחסים בין מדינות באזור גיאוגרפי מחייבות הסדרה משפטית ייחודית , השונה מזו הקיימת ביחסים בין מדינות מאזורים שונים . על מנת ליצור מנהג אזורי , יש להראות כי נתקיימו התנאים המסורתיים ליצירת מנהג - פרקטיקה ממושכת ועקבית ותחושת מחויבות . היסוד השונה הנו דרישת הכלליות של הפרקטיקה האמורה . באשר למנהג עולמי יש להראות כי הרוב המכריע של מדינות העולם פועל על פי הכלל המינהגי , ולעומת זאת , בנוגע למנהג אזורי יש להראות כי זו נורמת ההתנהגות המקובלת על כל מדינות . "יהאזור פסק הדין המרכזי שבו נדונה האפשרות להכיר במנהג אזורי ניתן על ידי בית הדין 2 הבינלאומי בשנת 1950 בפרשת המקלט המדיני . " שם נדונה השאלה אם התפתח בדרום אמריקה מנהג ולפיו מדינות זרות זכאיות להעניק , על פי שיקול דעתן , לאזרחים מקומיים אשר הנם מתנגדי המשטר מקלט מדיני . בית הדין אמנם לא שלל את עצם האפשרות להכיר במנהג כזה , אך קבע כי בנסיבות המקרה לא הוכחו התנאים לקיומו של המנהג : הנוהג בנושא לא היה אחיד ולא המחיש כוונה ליצור יחסים מש...
אל הספר