מתח נוסף , קרוב במידה מסוימת למתח הנובע מרעיון היחסיות התרבותית , הנו המתח בין האופי הליברלי האינדיבידואליםטי של דיני זכויות האדם , המתמקד בצורכי הפרט , לבין זכויות של קולקטיבים . ודוק , בהינתן שהאדם הנו יצור חברתי , לא ניתן להגשים רבות משאיפות הפרט וצרכיו אלא במסגרת קבוצה . עם זאת , דיני זכויות האדם התייחסו 154 ראו למשל : T . E . Higgins "Anti-Essentialism , Relativism and Human Rights" 19 Han : . Women's L . J . ( 1996 ) 89 , I 17-118 155 ראו למשל ; . M . Sunder "Piercing the Veil" 112 Yale LJ . ( 2003 ) 1399 , 1410-1411 עד כה בסקפטיות לזכויות קבוצתיות - סעיף ההגדרה העצמית המצוי באמנות של , 1996 1 התפרש בצמצום כנוגע לקבוצות שאינן מהוות חלק ממדינה קיימת ולגיטימית " ; וסעיף 27 לאמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות , המגן על זכויות מיעוטים , מעניק למיעוטים הגנה מועטה . נראה כי ההגנה המוגבלת בדין הקיים על זכויות קבוצתיות נובעת משני טעמים עיקריים : ראשית , המדינות , שלהן תפקיד מכריע ביצירת סטנדרטים של משפט בינלאומי , מתייחסות בחשדנות לזכויות של קבוצות , כגון מיעוטים אתניים או דתיים , שכן הן ...
אל הספר