שלב חשוב נוסף בהתפתחות דיני זכויות האדם במשפט הבינלאומי הנו אימוץ ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 45 . 1948 בהכרזה נעשה ניסיון להגדיר את המונח זכויות אדם ולפרקו לזכויות קונקרטיות . אכן , סעיפים 27-3 להכרזה כוללים רשימה ארוכה יחסית של זכויות , המהווה , עד היום , את ליבתה הנורמטיבית של תנועת זכויות האדם . בין הזכויות הקבועות בהכרזה ניתן למצוא , בין היתר , את הזכות לחיים , לחירות , לשוויון , להליך משפטי הוגן , לפרטיות , לחיי משפחה , לקניין , להכרה כאישיות משפטית , למקלט מדיני , לאזרחות , להשתתפות בחיים הציבוריים , לביטחון סוציאלי , לעבודה ולתנאי עבודה ראויים , לרמת חיים נאותה , לבריאות , לחינוך , לחיי תרבות ; את חופש התנועה , המחשבה , הדת והמצפון , הביטוי , האספה וההתאגדות ; ואת איסור העבדות והעינויים . רשימת זכויות זו מהווה אפוא שלב חשוב בקונקרטיזציה של הביטוי "זכויות האדם" המופיע במגילת האו"ם . כפי שנראה בהמשך , יש לייחס חשיבות רבה להחלטתם של מנסחי ההכרזה לכלול ברשימת הזכויות בצד 43 .- UN Charter ) Charter of the United Nations , 26 June 1...
אל הספר