הזכות להגנה עצמית כניסוחה בסעיף 51 מוקנית למדינות שנפלו קורבן להתקפה חמושה , אך הסעיף שותק בנוגע לזהות התוקפן . שתיקה זו בולטת במיוחד לנוכח נוסח סעיף ( 4 ) 2 הקובע איסור שימוש בכוח מצד מדינה אחת כנגד מדינה שנייה , ובאופן זר , מחיל עצמו רק על סיטואציות של שימוש בכוח בין מדינות . השאלה שעולה אם כן הינה , אם הזכות להגנה עצמית חלה גם בסיטואציה שבה מדינה מותקפת על ידי ישות שאינה מדינה . חשיבות שאלה זו ברורה לנוכח העובדה שהמדינות אינן עוד השחקן היחידי בזירה הבינלאומית וכי הן אכן נופלות קורבן להתקפה חמושה מצד ארגונים שאינם מדינות . 486 לעקרון האבחנה ראו דיון בפרק G . K . Walker "Antici patory Collective Self-Defence in the Charter Era : What the 489 . Brownlie . Useof Force , supra note 33 . at pp . 261-262 488 . Nuclear Weapons , supra note 98 . at p . 263 487 . 111 Treaties Have Said" 31 Cornell Inl 'l L . . / . ( 1998 ) 321 . 371-372 ; Dinstein . supra note Gray . International Law ; supra note 26 , at p . 1 24 490 . 6 . at p . I 73 בית הדין הבינלאומי דן בשאלה זו בפסק הדין בעניין ניקרגואה ...
אל הספר