התקופה הראשונה , מתחילה בשלום ווסטפליה ומסתיימת בעשור השני של המאה ה , 20 עם מלחמת העולם הראשונה וכינון ברית המועצות . בתקופה זו , שלצורכי נוחות נכנה אותה "התקופה , "המודרנית הקהילה הבינלאומית מורכבת ממספר מצומצם למדי של מדינות , ברובן המכריע מדינות מערביות . הרכב חברות זה מצביע , בתורו על שני מאפיינים מרכזיים של הקהילה הבינלאומית בתקופה המודרנית : ראשית , הומוגניות יחסית מבחינת רקע תרבותי , אידיאולוגי ודתי כמו גם מבחינת השקפת עולם כלכלית , השקפה קפיטליסטית בעיקרה . שנית , העדר ארגון בינלאומי פוליטי הפועל לתיאום היחסים הרציפים בין המדינות החברות במסגרת מוסדית קבועה , וממילא העדר מנגנון ריכוזי המנביע אינטרס כללי מעבר למצרף האינטרסים של המדינות החברות בזמן . "נתון מזווית הראיה של התפתחות המשפט הבינלאומי , במהלך מירבית תקופה זו , המדינה הריבונית היתה הנושא ( subject ) היחידי שלו , וכלליו הנורמטיביים נועדו להסדיר את היחסים בין המדינות הריבוניות , תוך הבטחת בטחונה של כל אחת מהן . הסדרה זו כללה מיגוון רחב של נושאים , ובכללם אופן השימוש בכוח ( דיני הלחימה והמשפט ההומניטרי , ( אך היא לא כללה ...
אל הספר