בפרק זה נביא מקרים מתוך ספרות השאלות והתשובות , שבהם התעוררה שאלה זו של אי מתן תוקף לגיור , שנעשה לכאורה כדין ובבית דין , משום העדר כוונה לקבל מצוות ולהתגייר . למיטב ידיעתנו , התעוררה בעיה זו בתשובות הפוסקים הלכה למעשה , רק במאה השנים האחרונות , וניתן אפוא לומר כי למעשה מדובר בסוגיה חדשה . מן הראוי לבחון כיצד החילו הפוסקים , במקרים שהובאו לפניהם , את העקרונות שנתבארו בהרחבה למעלה . השאלה העיקרית שעמדה לדיון , מטבע הדברים , היא שאלת תוקפם של קידושי המתגייר . האם ניתן להפקיע למפרע קידושין , שנעשו לאחר גיור כאמור ? תשובה חיובית על שאלה זו , תהווה את התוצאה המשפטית החשובה ביותר לדין בטלות הגיור . העיון בספרות השו"ת הוא השלמה ראויה לדיון העקרוני , מפני שלהכרעה המשפטית לגבי בעיות שהתעוררו בחיי המעשה , יש משקל סגולי מיוחד . אין מדובר כאן בדיון מופשט ותיאורטי בלבד , אלא שיש לפסוק במקרה מסוים הלכה למעשה , למי שגורלם תלוי בתשובה . דברים אלה אמורים במשנה תוקף לגבי הבעיות המתעוררות הלכה למעשה , כאשר מדובר באפשרות 218 ראה לעיל , פרק א , סעיף ה . 219 בשו"ת מהר"י קצבי , סי' י , נידון מקרה מתחילת המאה...
אל הספר