המסקנה , לפיה העדרה של כל כוונה לקבל מצוות ולהתגייר מביא לבטלות הגיור , העלתה אצל הפוסקים בדורות האחרונים ספקות באשר לתוקפם של גיורים רבים בתקופתנו . אם בדורות ראשונים , ההלכה היא שהכתיבה את אורח החיים של רוב מניינו ובניינו של עם ישראל — הרי בדורות האחרונים חל במציאות זו מפנה , כאשר חלקים ניכרים מעם ישראל אינם מקפידים על קיום תורה ומצוות . למציאות זו יש משמעות רבה בכל הנוגע לגיור , שכן קבלת אמת של המצוות היא מהותו של גיור . בעיה זו מחריפה , נוכח העובדה שחלק גדול מהגיורים נעשים לשם אישות , וכאשר בן הזוג היהודי אינו מקיים מצוות . מעיון בעשרות רבות של תשובות הפוסקים במאה השנים האחרונות , נראה לומר , כי בעיה זו של אומדנא דמוכח , בדבר העדר כוונת אמת לקבל מצוות — היא עיקרו של הדיון ההלכתי בקבלת גרים בדורות האחרונים , והיא מקור החשש ונקודת התורפה באשר לתוקפם של רוב הגיורים בימינו . כבר לפני כמאה שנים כתב על כך בעל "בית : "יצחק ולפי זה גרי דידן אשר בעוונותינו הרבים מגיירים במדינת אשכנז ויודעים שגם אח"כ לא 101 אכן , רש"י זיהה את גרי האריות ביבמות כד , ב עם הכותים — אולם בקשר לכך ראוי לציין , כי...
אל הספר