כלל יסודי הוא , שבמעשים המחייבים גמירת דעת — הרי אונס המביא להעדרה של גמירת הדעת , יבטל את תוקפה של המשפטי של הפעולה , או יביא לאפשרות ביטולה . כך בדיני נפשות ? " אונס רחמנא פטריה" — אפילו בעבירות שאמרו לגביהן "יהרג ואל . "יעבור והטעם הוא : " שאין מלקין ואין ממיתין אלא לעובר . "ברצונו בנדרים , נמנים עם הסוגים שהתירו חכמים , גם נדרי אונסין — וכך : "נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא תרומה אף על פי שאינה תרומה" — והנדר אינו חל בשל האונס . הוא הדין בדיני ממונות — והלכה היא : "תליוהו ויהיב לא הוי . "תנהמ אלא שיש מקרים , שבהם דווקא האונס והאיום מביאים לגמירת דעת לבצע את הפעולה המשפטית כדי להיפטר מהאונס . כך מוסברת ההלכה היסודית בדיני ממונות י "תליוהו תבין — זביניה זביני" ( תלוהו ומכר — ממכרו הוא T nr » ומבארת הגמרא את הטעם להלכה זו : " סברא הוא , אגב אונסיה גמר ומקנה" ( סברה היא , שאגב אונסו גומר ומקנה . ( ומסביר את הסברה בעל נתיבות המשפט : "ובהאי הנאה שנפטר מהאונס במכירה זו , אמרינן אגב אונסא וזוזיה גמר . "ומקנה וכך מסביר הבבלי בגיטין את דין הסיקריקון ביהודה , שחייב היה , או רשאי היה , בג...
אל הספר