בחלקים האחרונים של חיבור זה — שהוקדשו למעשה הגיור ולבית הדין המקבל גרים — נתבררה השפעתם של פגמים ביסודות אלה על תוקפו של גיור . נמצאנו למדים , כי כבר במסורות קדומות נקבעה במפורש ההלכה , לפיה מי שלא מל , או לא טבל , או שלא התגייר בבית דין — "אינו , "גר ומשמעות הדבר , כי אף בדיעבד לא תפס גיורו לכל דבר ועניין . בחלק זה נעסוק בשאלת בטלות גיור מחמת פגם ביסוד הכוונה . כלומר , עניין לנו במי שהיסודות החיצוניים בגיורו נעשו לכאורה כראוי — הגיור היה בבית דין , ונעשה מעשה הגיור , מילה וטבילה לגבר וטבילה לאשה . השאלה המתעוררת נוגעת , כאמור , ליסוד הכוונה בגיור , היינו לקבלת המצוות — ועניין זה דורש הבחנה מקדימה . כללית נראה לחלק בין מקרה שבו נעדרת כל כוונה לקבל מצוות , לבין מקרה שבו מקבל עליו המתגייר את המצוות , אלא שמצווה מסוימת , או מצוות מסוימות , אינו מוכן , או אינו יכול , לקבל עליו . העניין האחרון נוגע לסוגיית " חוץ מדבר , "אחד והוא נתבאר בהרחבה — להלכה ולמעשה — בחיבור זה . כאן נדון במקרה שבו נעדרת הכוונה לקבל מצוות , וגם בעניין זה אפשר להבחין — כפי שיתבאר לקמן — בין מקרה שבו המתגייר אינו מתכוו...
אל הספר