דברי הראשונים , המתלבטים כיצד מי שאינם סמוכים מקבלים גרים בזמן הזה — ואשר שיטותיהם השונות פורטו למעלה — נסמכים על בסיס משותף אחד , והוא . הסברה כי מדין תורה על הגיור להיות בפני שלושה מומחים . דבר זה לא נאמר במשנת התנאים ולא בתלמוד האמוראים , ומן הראוי לבחון סברה זו . לשם כך יש מקום לחזור לכלל היסודי , שנקבע משמו של רבי יוחנן i "גר צריך שלשה — 'משפט' כתיב . "ביה בפתח הפרק הקודם הוצגה שאלה יסודית אם מעשה הגיור הוא כמעשה משפט — וזו משמעות דבריו של רבי יוחנן — או שמא לא נאמר " משפט" בגר , אלא לעניין זה , שגיור מצריך בית דין של שלושה . מסתבר לומר , כי יש קשר בין שאלה זו — והשיטות השונות שנאמרו בה — לשאלת המומחים בקבלת גרים . בתלמוד מצויים שני מקורות מרכזיים , לגבי חובת ההתדיינות בפני מומחים והאיסור להידון בפני הדיוטות . המקור הראשון הוא הלימוד מהפסוק ביחס לתחומי משפט מסוימים . מסוגיית הגמרא בסנהדרין נמצאנו למדים , כי בגזלות וחבלות יש צורך בשלושה מומחים , מתוך כך שבפרשת שומר חינם נכתב שלוש פעמים "אלהים" ( רש"י : "דמשמע מומחין לשון שררה 444 לסנהדרין ג , א ( לעיל הערה 445 . ( 384 פירוש הרמכ"ן ...
אל הספר