הידרשותם של הראשונים לשאלת הצורך בבית דין בגיור היתה עיונית , במסגרת פירוש הלכות גרים בתלמוד , ולא היתה הלכה למעשה . גם לאחר תקופת השולחן ערוך , ועד לזמן החדש , מעטות מאוד התשובות לגבי מקרי גיור בכלל — לרבות בעניין בית הדין בגיור . היתה תקופה אחת , שבה נדרשו הפוסקים באופן נרחב — ובהקשר יוצא דופן — דווקא לעניין תוקפו של גיור שלא נעשה בבית דין . היה זה במאה השש עשרה , בטרם התפשטה והתקבלה הכרעת השולחן ערוך בדבר הצורך בשלושה בגיור מלכתחילה ובדיעבד . השאלה עלתה פעמים רבות הלכה למעשה בארצות המזרח , במסגרת הדיון בהלכות עבדים ושפחות . מן הראוי להקדים ולבאר את הרקע ההיסטורי וההלכתי המיוחד של בעיית העבדים באותה עת , כדי לבאר את ההיזקקות הלכה למעשה להלכות גרים . מעט מאוד מקורות עבריים מעידים על מציאותם של עבדים , השייכים לאדונים יהודים , לאחר תקופת הגאונים — בכל ארצות מגוריהם של היהודים . 182 יוצאת דופן בחלק מהזמן היתה ספרד , שבה נמצאו עבדים רבים של יהודים , כפי שניתן ללמוד , הן ממקורות לועזיים והן ( נעיר , כי הגרים הנקראים גרורים ביבמות , שם , הם הגבעונים דווקא , ולא אלה שניתוספו . ( היו ראשונים...
אל הספר