שיטתו של הרי"ף בעניין בית הדין בגיור , מצריכה פירוט מסוים , הן ביחס לשאלה איזו מדרכי הגיור חייבת להיות אף בדיעבד בפני שלושה , והן ביחס לדרכו המיוחדת בביאור הסוגיה ביבמות , בעניין הטבלתה של אותה נכרית . אף הרי"ף נדרש לשאלת הצורך בבית דין בדיעבד בעת שדן בסוגיית "מי לא טבלה . "לנדותה לאחר הבאת דברי הגמרא אומר הרי"ף : סוגיא דשמעתא הכין הוא , ואי קשיא לך ההיא דרבי יוחנן דאמר גר צריך שלשה מ"ט משפט כתיב ביה וקי"ל דהלכתא היא — לא קשיא , הא דרב אסי ודרבי יהושע בן לוי דיעבד הוא דלא פסלינן לבדיה הואיל וטבל לשם קריו דאי לאו גיורא הוא לא הוה טבל לשם קריו , והא דר' יוחנן לכתחילה דלא נהגינן ביה מנהג גר ולא מנסבינן ליה בת ישראל עד דטביל בפני . 'ג למקרא דברי הרי"ף , נראים תחילה שני הבדלים בין שיטתו לבין שיטות הראשונים , שצוינו למעלה . ראשית , מפשט הדברים עולה , כי דרישת שלושה בגיור היא לכתחילה ולא בדיעבד . כל הראשונים שדבריהם הובאו לעיל היו מאוחדים בדעה , שהצורך בשלושה דיינים לגיור הוא אף בדיעבד , והשאלה היתה איזו מדרכי הגיור מעלבת , אם אינה בפני שלושה . מדברי הרי"ף נראה לכאורה , כי הכלל הגדול "גר צריך...
אל הספר