העניין שבו נכרכו בתלמוד משפט וגרות יחדיו , הוא הדרישה שהגיור יהיה על ידי בית דין של שלושה . ת"ר : "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו" ( דברים א , טז ) — מכאן א"ר יהודה : גר שנתגייר בב"ד הרי זה גר , בינו לבין עצמו אינו גר . מעשה באחד שבא לפני רבי יהודה ואמר לו י נתגיירה' ביני לבין עצמי . א"ל רבי יהודה : יש לך עדים ? אמר ליה : לאו . יש לך בנים ? א"ל : הן . א"ל : נאמן אתה לפסול את עצמך ואי אתה נאמן לפסול את בניך . לפי ברייתא זו נאסר גיור פרטי , וההחלטה אם לקבל גר נמסרה לבית דין . מאוחר יותר באה דרישה זו לכלל ביטוי בתלמוד הבבלי , בדברי רבי יוחנן , והוא הסמיך את הכלל שגיור יהיה על ידי שלושה , לפסוק אחר שבו הוזכרו יחד גר ומשפט : "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן : גר צריך ג' — 'משפט' כתיב . "ביה וכן נלמד בתלמוד הבבלי הצורך בשלושה לגיור , ממעשה שהיה בדור הקודם לרבי יוחנן . מובא במסכת יבמות : אמר רבה : עובדא הוה בי רבי חייא בר רבי ( נ"א : ברבי ( ורב יוסף מתני : רבי אושעיא בר רבי ( נ"א : ברבי ) ורב ספרא מתני : ר' אושעיא בר' חייא — דאתא לקמיה ( נ"א : לקמיהו ) גר שמל ולא טבל . א"ל : שהי כאן ...
אל הספר