הטפת דם ברית נידונה בתלמוד אך לעניין קטן שנולד מהול וגר שהתגייר מהול . ראשונים דנו בסוגיה זו אף במקרים מיוחדים של כניסת נימולים לברית , שלא בדרך הגיור הרגילה . הרבה לעסוק בנושא זה הרמב"ן , וכדי לרדת לחקר שיטתו , יש לציין תחילה את העניינים שבהם נדרש 114 תוספות יבמות שם ; רא"ש שם ; שלטי הגבורים לשבת שם . וראה לעיל ההסבר לפיו הפגם בגר שהתגייר מהול , הוא בהעדר הכוונה הדרושה ( פרק א , סעיף ג , ליד הערות 115 . ( 68-59 שלטי הגבורים שם . 116 ראה : יבמות עא , א . 117 ספר העיטור ( לעיל , הערה , ( 99 דף נא , טור ד , ודף נב , טור א . והשווה למסקנה דומה בדברי תוספות ישנים , יבמות שם , ד"ה רבי יוסי . לפי הדברים המובאים שם , גר הנולד מהול עדיף מגר שנימול שלא לשמה י "דהכא גרע משום דמל שלא לשמה מנולד מהול דהוי סתמא דלא עבד ולא 118 . "מידי טור יו"ד , תהילת סי' רסח . ב"י וב"ח שם . 119 וראה ב"ח שם , המבאר שבעל הלכות גדולות מבדיל בין גר שנולד מהול , הצריך הטפה , לבין קטן שנולד מהול , שאינו צריך הטפה לשיטתו — וזאת בהתאם לשיטת ר"ש בתוספות . 120 ספר העיטור , שם , דף נב , טור א . לסוגיה זו . כידוע , נלמד הגיור...
אל הספר