הואיל והלכה היא , שקטן ישראל שנולד מהול וגר שהתגייר מהול צריכים הטפת דם ברית — כך יהיה אף דינו של נכרי אשר נולד מהול ובא להתגייר בהיותו גדול . גם מי שיסבור , כי הטפת דם ברית היא מחשש ערלה כבושה , יחייב במקרה זה הטפת דם ברית . וגם ראשונים שגרסו , כי גר שהתגייר מהול אינו צריך הטפת דם ברית , הסכימו כי גר שנולד מהול צריך הטפת דם ברית . אכן בעלי התוספות נזקקו ליתן טעם לסברת הלכות גדולות , לפיה קטן ישראל שנולד מהול אינו צריך הטפת דם ברית , בעוד אשר גר שנימול שלא לשם גרות , בהיותו נכרי — צריך הטפת דם ברית לגרות . ר"ש מבאר , כי דין הוא שבשני המקרים היה צריך להטיף דם ברית , אולם בקטן נמנעת ההטפה , לאור דרשת הכתוב "ערלתו" שנאמרה בקטן , המצריכה ערלה ודאית : " " ודוקא בקטן דגלי , גלי — בגר דלא גלי , לא . "גלי ואילו ר"י מבאר : "דקטן שלא היתה לו ערלה מעולם — אינו צריך , אבל גר שהיתה לו ערלה ומילתו אינה מילה — צריך להטיף דם 104 בראשית רבה , מהדורת תיאודור ואלבק , פרשה מו , יב , עמ' . 469 וכן ראה : ילקוט שמעוני , בראשית , רמז פב . 105 וראה כמיוחד הרמב"ן , שכתב במלחמות , 'ה שם : "הלכך דר' אלעזר הקפר עד...
אל הספר