א. הטפת דם ברית בגר שהתגייר כשהוא מהול

סוגיית הטפת דם ברית לשם גרות מתעוררת בעניינו של מי שמתגייר כשהוא מהול , וממילא אי אפשר להסיר במילה את ערלתו . המקרה הרגיל שבו נידונה השאלה , הוא בנכרי שנימול שלא לשם גרות ולאחר מכן בא להתגייר . בבואו להתגייר נקרא הוא בדרך כלל : "גר שנתגייר כשהוא . "מהול יש להבחין בינו לבין גר שנולד מהול . אף האחרון בא להתגייר כשהוא מהול , אלא שהוא לא נימול בהיותו נכרי . כמו כן עסקו ראשונים בשאלת הטפת דם ברית במקרה של עבדים כנעניים משתחררים , ובמקרים מיוחדים של כניסת נימולים לברית , כפי שיתבאר להלן . הלכה היא , כי גר שהתגייר כשהוא מהול צריך הטפת דם ברית , אלא שבדין זה היתה — כדברי הרשב"א — "מחלוקת בין הגאונים ז"ל ובין גדולי עולם אחרים , ומחלוקתן יסודה בהררי קדש וראיות גדולות . "ובצורות מן הראוי לעמוד על מקורה של הלכה זו , ומתוך כך יתברר גדרה של הטפת דם ברית בגיור . כפי שיתבאר בהמשך הדברים , היו אף רבים שביקשו ללמוד על טיבה וחלקה של המילה בגיור , מתוך דיניה של הטפת דם ברית , אשר נאמרו בגמרא ונתפרשו על ידי הגאונים והראשונים . בתלמודים , בתוספתא ובמדרשים מובאת מחלוקת בין בית שמאי לבין בית הלל בעניין הטפת ד...  אל הספר