גיורו של קטן מושתת על בסיס הזכות , שהוא זוכה בה בגרותו ובכניסתו לברית . בדורות האחרונים התעוררו בעיות הלכתיות ניכרות לגבי גיורם של קטנים , שהוריהם אינם שומרי תורה ומצוות . הבעיה העיקרית היתה עצם תוקף הגרות , היינו : "כיוון דאנו יודעים דיעבור בודאי על כל איסורין שבתורה כשיתגדל בבית כזה , א"כ אין זה זכות לו כי אם חובה ובכגון דא לא אמרו זכין . "לאדם יסוד לחשש זה מצוי למעשה בסוגיית הגמרא בכתובות , שהטעימה כי זכין לקטן שלא טעם "טעם . "דאיסורא שאלה זו עלתה לראשונה בעניין יהודים שנישאו לנכריות בנישואים אזרחיים , ורצו למול את ילדיהם שלא לשם גרות . באמצע המאה התשע עשרה היתה מחלוקת חריפה בין פוסקים , ביחס לעצם מילתם של ילדים אלה שלא לשם גרות . ואולם , כאשר לאחר מכן התעוררה השאלה ביחס לאבות שרצו למול את הילדים ולגיירם , היתה נטיית הפוסקים שלא להתיר את הדבר , אם היה ברור שהילד לא יתחנך ויגדל בקיום מצוות . בעל "שרידי אש" ביקש לסכם שאלה זו באופן החלטי : ... בדבר הזה דנו רבותינו גדולי ההוראה בדור שלפנינו וכולם הורו ואמרו שאין לגייר בזמנינו גר קטן אפילו אם אביו ואמו רוצים בכך ... והעיקר , שאין בזמנינו...
אל הספר