שאלת קבלת המצוות היא העומדת ביסוד ההלכות המיוחדות שנאמרו בגיורו של קטן . כבר מהמשנה עולה , כי אף קטנים מתגיירים , והקושי העיקרי הוא r כיצד נעשה גיור בקטנים , שאין להם דעת ועל כן אינם יכולים לקבל מצוות . והרי קבלת מצוות מדעתו של הגר היא עיקרו של גיור ? הדינים המיוחדים שנאמרו בסוגיה זו , ומחלוקות הראשונים בכל אחד מפרטי הלכותיה — אינם אלא פועל יוצא של הקושי האמור . בפרק זה נבקש לבחון , אם וכיצד עולות הלכות אלה בקנה אחד עם דין הגיור הכללי . את התשובה לעצם אפשרות הגיור קובעת סוגיית גר קטן במסכת כתובות : "אמר רב הונא : גר קטן מטבילין אותו על דעת בין . "דין ומבארת הגמרא , כי גרות זו היא מדין זכייה : " דזכות הוא לו , וזכין לאדם שלא . "בפניו מפשט הסוגיה עולה , כי כשם שזכין לאדם שלא בפניו — משום שדרך כל בני אדם לרצות בדבר שיש בו זכות בלבד — כך גם בקטן אנן סהדי שירצה לזכות . וכמו כן , בקטן כבגדול "זכייה הוי מטעם שליחות , דכיון דזכות הוא לו אנן סהדי דעביד ליה . "שליח ויש להטעים , כי זכייתו של הקטן בגרותו אינה סותרת את עקרון גמירת הדעת למצוות , שהוא יסוד הגרות . גמירת דעת , בין למצוות בין לדבר אחר ...
אל הספר