ראשונים ואחרונים נדרשו לשאלת מעמדו של מי שהתגייר בשל מניע זר . בעיקר נידונה משמעותם של דברי הרמב"ם , כי גר כאמור — "חוששין לו ער שיתבאר . "צדקותו כך היו שהבינו בדעת הרמב"ם , כי יש לראותו כספק גר . בביאור דברי הרמב"ם נעסוק להלן , אולם מן הראוי להטעים , כי מסוגיית "הנטען על הנכרית" ביבמות מסתבר לומר , כי מי שהתגייר 197 בין היתר יש לזכור , כי במשך דורות רבים עד לאחר חורבן הבית היתה תנועת התגיירות רחבת היקף , ורבים הצטרפו לישראל כיהודים לכל דבר ( ראה חלק שלישי , פרק ד , סעיף ג . ( מציאת מניע זר לגיורס עלולה היתה להביא לפסילה גדולה של גרים , על כל המשתמע מכך , ותוצאה זו לא היתה רצויה לדעת חכמים . 198 רמב"ם , הלכות איסורי ביאה פי '' ג הי"ח . 199 הרמב"ם אומר : "שכל החוזר מן הגוים בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגירי הצדק" ( שם הט"ו . ( אולם אם התגייר , הרי '' אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגייר הואיל ומל וטבל יצא מכלל הגוים" ( שם הי"ז . ( לבירור דבריו ראה להלן , פרק ד , סעיף ג . 200 גרים גרורים הם גרים שנגררו לגיור מעצמם . כך כונו הגבעונים שהתגיירו בזמן יהושע ( יבמות עט , א ; ירושלמי , קידושין פ"ד ה...
אל הספר