המניעים הנמנים בחלק הראשון של הברייתא — עניינם טובת הנאה אישית . בחלק השני מדובר בגיור מחמת אונס . זה וגם זה אינו גיור לשם שמים . אף בתלמוד ירושלמי מובאת דעת תנאים דומה . ' במסכת גרים אומרים רבי יהודה ורבי נחמיה , כי הגרים בימי מרדכי ואסתר אינם גרים , ומסיימת אותה הלכה במסכת גרים : "וכל שאינו מתגייר לשם שמים אינו "' . "גר דעת תנאים זו לא התקבלה להלכה . בבבלי נקבעה ההלכה כדעת חכמים החולקים על רבי נחמיה : "הא איתמר עלה , אמר רבי יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב : הלכה כדברי האומר כולם גרים " . "הם וכן בירושלמי : "רב אמר הלכה גרים הן ואין דוחין אותן כדרך שדוחין את הגרים תחילה אבל מקבלין אותן וצריכין קירוב פנים שמא גיירו " . "לשם אף ממקרהו של הגר , אשר ביקש להתגייר על מנת להיות כהן גדול — וגויר על ידי הלל — עולה , כי מניע זר אינו פוסל את הגיור . " וכן ניתן ללמוד , כי גיור לשם אישות תופס , מעצם דברי המשנה ביבמות : "הנטען ... על הנכרית ונתגיירה הרי זה לא יכנוס , ואם כנס — אין מוציאין " . "מידו מכאן עולה שהגיור תפס , וכן למדה הגמרא במפורש : "הא גיורת מיהא " . "הויא בשל מסקנה זו הקשתה הגמרא מהב...
אל הספר