בתשובה יסודית בדיני גיור , ' נדרש ר' חיים עוזר גרודזנסקי לגדרה של הלכת "חוץ מדבר . "אחד דבריו בסוגיה זו , שבהם חידש לקולא , שימשו יסוד לפסקי משיבים רבים בדורות האחרונים בעניין קבלת מצוות חלקית . פוסק זה נשאל באשר לנכרית שהיתה נשואה ליהודי בנישואין אזרחיים , וביקשה להתגייר כדי להינשא לו כדת משה וישראל . השואל צידד להקל אולם ציין בפני הפוסק דעתו של דיין ( ר"י פאזען ) שבפניו הובא העניין ואשר נטה להחמיר בדבר — משני טעמים : הראשון , הגיור הוא לשם אישות ; והשני , גם אחרי הגיור לא תשמור האשה דיני ישראל . שתי בעיות אלה הן שכיחות במקרים של נישואין אזרחיים בין יהודים לנכריות , והתעוררו תדיר בפני הפוסקים בדורות האחרונים . שאלת הגיור לשם נישואין תידון בפרק הבא . בדרך כלל נקשרה במקרים כאלה שאלת העילה הזרה לבעיה אחרת , דהיינו האיסור שחל לכאורה על היהודי לשאת את הנכרית לאחר גיורה . זאת , לאור דין המשנה ביבמות : "הנטען על הנכרית ונתגיירה הרי זה לא . "יכנוס בתשובה זו עורר ה"אחיעזר" שאלה נוספת , הנוגעת לדין "הנטען על הנכרית" — אך זאת לעניין עצם גיור הנכרית ולא לעניין איסור היהודי בנישואין . יסודה של שאל...
אל הספר