בחלק הראשון נידונו מהות הגיור והגדרתו , וכן הזיקה בין יסודות הגיור . מתוך כך נמצאנו למדים על קבלת המצוות כעיקרו של גיור . בהתחייבותו של המתגייר לקבל עליו עול מצוות , בא לידי ביטוי המפנה הרוחני העמוק , שחל בגר הצדק המקבל עליו מרצון לשנות את עיקרי אמונתו ואורחות חייו . עם זאת , קבלת מצוות מילולית גרידא אינה עושה את הנכרי לגר . גמירת הדעת לקבל מצוות ולהתגייר נעשית במעשה הגיור , כלומר במילה ובטבילה . המילה והטבילה הן המעשה החיצוני בגופו של הגר — מעשה היוצר את הגיור , שקבלת המצוות היא עצם מהותו . הדיון בפרטי הלכותיה של קבלת המצוות , בתלמוד ובפוסקים , יאשר השקפה זו . את הדיון ביסוד הנפשי בגיור נראה לחלק לשלוש סוגיות מרכזיות י האחת , קבלת המצוות לעומת הודעת המצוות וידיעתן ; השנייה , קבלת מצוות חלקית , דהיינו סוגיית "חוץ מדבר ; "אחד השלישית , קבלת מצוות והמניע לגיור . אפשר להדגים שלוש סוגיות אלה על ידי דברי הגמרא במסכת שבת , שבהם מסופר על שלושה נכרים שבאו להתגייר לפני שמאי והלל . הראשון אמר , כי אינו מאמין בתורה שבעל פה , אך ביקש : "גיירני על מנת שתלמדני תורה . "שבכתב השני אמר : " גיירני על מנ...
אל הספר