ג. קניין ממון וגרות

מתוך מה שהעלינו לגבי גיורו של עבד כנעני , יש מקום לשוב ליסוד הזיקה שבין ממונא לבין איסורא בדינו של עבד כנעני , כלומר בין צד קניינו לבין צד גרותו . לשם כך יש להקדים ולבאר בתמצית כמה הלכות בעניין קניינו של עבד כנעני . עבד נכרי יכול , כאמור , להיות קנוי לישראל בשני אופנים : קניין למעשה ידיו או קניין הגוף ממש . על הפסוק : "וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו עבד ואמה" — דרשו חז"ל : "אתם קונים מהם ולא הם קונים מכם ולא הם קונים זה מזה . " ... על פי חלקה השני של הדרשה , הרי נכרי הקונה נכרי אחר כעבד , אינו קונה את גופו , אלא יש לו באופן רגיל קניין למעשה ידיו בלבד . לפיכך , ישראל שקנה מנכרי עבד — אשר נמכר לאותו נכרי — קנהו למעשה ידיו בלבד , שכן אינו יכול לקנות יותר ממה שהמקנה יכול להקנות — וכדברי הגמרא r "נכרי גופא לא קני ליה , מאי דקני ליה הוא דמקני ליה . "לישראל לעומת זאת , אפשר שהנכרי יימכר לישראל בקניין הגוף ממש . כך הדבר כאשר הנכרי מוכר עצמו לישראלי — אז מתקיים חלקה הראשון של הדרשה , "אתם קונים , "מהם והישראלי קונה את הנכרי לגופו . זהו ההבדל בין "הלוקח עבד מן הנכרי" — שקנהו למעשה ידיו , ל...  אל הספר