נתבאר למעלה , כי העבד הכנעני נבדל באופן מהותי מהנכרי . כן ברור שעבד כנעני , אשר התחייב אך בחלק מהמצוות , אינו יהודי . לעבד הכנעני יש מעמד מיוחד , ומתוך ביאור מעמדו יתפרש גם דין הגרות שהתחדש בו . כאמור , מאבד העבד את דין האישות שיש לנכרי ולישראל . בן נח אסור באמו ובעדיות נוספות , אך אם יתגיירו הוא ואמו , מותר בן נח לשאת את אמו מדין תורה , שכן ! " גוי שנתגייר ועבד שנשתחרר הרי הוא כקטן שנולד , וכל שאר בשר שהיו לו כשהוא גוי או כשהוא עבד אינן שאר . "בשר אולם חכמים אסרו זאת : "כדי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה , שאמש היתה לו זו אסורה והיום . "מותרת שונה הדבר בעבד : אמר רב חסדא : עבד מותר באמו ומותר בבתו יצא מכלל נכרי ( רש"י : ופקע שם בן נח מיניה ) ולכלל ישראל לא בא ( רש"י : דליגזר ליה עליה משום דשמא יאמרו באין מקדושה חמורה לקדושה קלה . ( לפי דברי רב חסדא , שהתקבלו להלכה , העבד הכנעני הוא במעמד מיוחד של מי שיצא מכלל נכרי ולכלל ישראל לא בא . וכך קובע הרמב"ם : "העבדים שהטבילו אותם לשם עבדות וקבלו עליהם מצות שהעבדים חייבים בהם , יצאו מכלל הגוי ולכלל ישראל לא באו . לפיכך אסורה השפחה לבן ...
אל הספר