הלכות עברים קובעות מקום לעצמן , וכאמור לא נדון כאן בכללן , אלא באותן הלכות הנוגעות למהותו של גיור . במשנת תנאים ואמוראים נידונו , כאחת , ההליך שבו נעשה הנכרי לישראל וההליך הכפול שבו נעשה תחילה הנכרי לעבד כנעני — ולאחר מכן העבד לישראל . ראשונים ואחרונים עסקו הרבה בניתוח סוגיות הגמרא , לשם בחינת השווה והשונה בין גיור העבד לגיור הגר . לבחינה זו היתה , בין השאר , חשיבות מעשית , שכן למן זמנים קדומים ועד לעת החדשה נהגו דיניו של עבד כנעני הלכה למעשה . בתשובות רבות נמצא בהלכות גיור מענה על שאלות שהופנו אל הפוסקים בענייני עבדים ושפחות . יתר על כן . בתקופות הרבה , החל בדורות ראשונים , "העבדות היתה גורם מסייע לגיור ורבים נכנסו דרכה תחת כנפי . "השכינה חקר מהותו של גיור , אינו יכול אפוא להתעלם מעיון במהותו של עבד כנעני . בעניינו של עבד כנעני יש להבחין בין שני שלבים — שלב העבדות , שבו נעשה הנכרי לעבד כנעני , ושלב השחרור , שבו נכנס העבד לכלל ישראל . הבחנה נוספת , שיש להקדימה , נובעת מן 331 אך ראה הסבר אחר , לעיל פרק ב , סעיף א . 332 מקור השם "עבד כנעני" הוא בבראשית ט , כה-כו ו ... " עבד עבדים יהיה לא...
אל הספר