השאלה אם על גר תושב חל דין גרות , קשורה לשאלת מעמדו של גר תושב — היינו אם בן נח שקיבל עליו שבע מצוות בבית דין של ישראל , שונה במעמדו לעניינים מסוימים משאר בני נח . מלשון הגמרא נראה לומר , כי אכן מדובר במעמד נפרד . במחלוקת התנאים האמורה , בעניין הגדרתו של גר תושב , מצויה שיטתם של , "אחרים" הגורסים , כי אותם אלה , שרבי מאיר וחכמים 261 מגיד משנה , שם פי"ד ה"א . 262 הלכות מלכים שם הי"א . לפי שיטה זו קיים אפוא יסוד נוסף , המבדיל בין בן נח לבין גר תושב . גם בן נח המקבל ומקיים את שבע המצוות לא יגיע לכלל גר תושב , אם לא יקבלן בשל ציווי . 'ה וראה אור שמח להלכות איסורי ביאה פי"ד ה"ז , המיישב בדרך זו את קושיית התוספות בעבודה זרה שם , ד"ה איזהו גר תושב . וראה גם סוף סעיף זה . 263 חזון איש , יורה דעה , מסכת נדה , סי' קיט . וממשיך החזון איש : "אבל אם אינו מאמין בכל זאת אלא שמקבל עליו להתנהג ע"פ חקי התורה מפני שההנהגה הזאת מטיבה אותו או מצלת אותו מן ההיזק אין זה קבלת . "גירות הגדירום גר תושב — "לא באו לכלל גר . "תושב אף הביטוי "מקבלין 265 "אותו מצביע על ייחוד המעמד . ביתר בירור עולה הדבר ממסכת מכות ,...
אל הספר