על מהותו של גיור אפשר ללמוד משני תחומים קרובים : סוגיית גר תושב , וגיורו של עבד כנעני . העיסוק בהלכות עבדים ובהלכות גר תושב קובע מקום לעצמו , ואילו כאן נדון אך באותם עניינים החשובים לבירור עצם הגיור . ואמנם , בכמה סוגיות בתלמוד ובפוסקים נכרכו יחדיו ענייני גר צדק , גר תושב ועבד כנעני , ונלמד השווה והשונה ביניהם . בסוגיות גיור אלה נידונו שאלות הנוגעות לכל יסודות הגיור — קבלת המצוות , המילה והטבילה , ובית הדין — וכן לזיקה ההדדית בין יסודות אלה . נדון תחילה בעניינו של גר תושב . גר תושב קרוי כך , משום "שמותר לנו להושיבו בינינו בארץ . "ישראל בהגדרתו נחלקו תנאים : 243 סוגיה ראויה להדגמת הדבר אפשר למצוא בברכת הטבילה של הגר . בגמרא בפסחים ז , ב נאמר , כי על כל המצוות מברכין עובר לעשייתן חוץ מן הטבילה . ונחלקו הגאונים , אם בטבילת גר בלבד מברכים אחר הטבילה או אף בטבילות אחרות ( ראה \ רי"ף לפסחים , שם ; מחזור ויטרי , תשובות רש"י , סי' תעד — בשם רב האי גאון ; ספר הישר , מהדורת שלזינגר , חלק החידושים , סי' תו ; אור זרוע , חלק ב , הלכות פסחים , סי' זזו , ספר המנהיג לראב"ן הירחי , מהדורת רפאל , ירושלי...
אל הספר