יסוד לדעה שעניינו של מעשה הגיור הוא ביציאה מטומאה , אפשר שיימצא בסוגיה אחת בירושלמי , שבה נכרכו יחדיו טבילת הגר ויציאה מטומאה לקדושה . הגמרא מביאה את משנת בר קפרא , לפיה גר שמל ולא טבל "הרי זה כשר שאין גר שלא טבל . "לקירויו ומתקשה הגמרא , כיצד עולה טבילת קרי כדי טבילת גרות : וקשיא : עלת לו טומאה קלה מטומאה חמורה ? אמר רבי יוסי בי ר' בון : כיון שזו וזו לשום קדושת ישראל עלת לו . תשובה זו אינה מזכירה את היציאה מהטומאה . מלשון התשובה אף עולה , שהעיקר בטבילה הוא הכוונה "לשום קדושת , "ישראל ובדרך זו פירש קרבן העדה : "שאף טבילת קרי לשם קדושת ישראל היא , לפיכך עלתה לו טבילה לשניהם , שהרי בטבילה זו הוא מורה שמקבל עליו דת . "ישראל עם זאת , מצימוד התשובה לשאלה עולה , כי כניסת הגר לקדושה בטבילה הנצרות לטבילת הגרים , שבה נעשה כביכול המתגייר , "כתינוק , "שנולד לברייה חדשה . ראה לדוגמה : ; Baptism of John " , HUCA , 15 ( 1940 ) , pp . 313-334 of Jesus " , HUCA , 1 ( 1924 ) , pp . 357-363 ; H . H . Rowley , "Jewish Proselyte Baptism and the S . Zeitlin , "The Halaka in the Gospels and its Relation to ...
אל הספר